תקציר: כלים ואמצעים לשמירה על השטחים הפתוחים

חברי ועדת ההיגוי
יואב שגיא - יו"ר נורית דריאנגל דן פרי אהוד אפק יובל פלד הלל זוסמן מנחם זלוצקי ולרי ברכיה ישעיהו בראור איתמר בן דוד עופר גריידינגר שמעון בר שמעון דן סתיו צביקה מינץ רענן בורל עמנואל קאופשטיין פנחס כהנא שי יפתח יהונתן גרט' יוסי ישי יורם פורת דודו בריל עדית בר יוסף רן חקלאי סיגל יניב זאב בילסקי אריה שמחוני ניר קדמי מוטי קפלן ד"ר ערן פייטלסון יוסף ג'בארין פרופ' ארזה צ'רצמן עו"ד בנג'י היימן פרופ' מוטי שכטר גדעון ויתקון פרופ' תמר דיין	ד.ש.א, החברה להגנת הטבע ד.ש.א, החברה להגנת הטבע נציג הקרנות קרן קרב רשות הטבע והגנים רשות הטבע והגנים המשרד לאיכות הסביבה המשרד לאיכות הסביבה המשרד לאיכות הסביבה מנהל התכנון, משרד הפנים מנהל התכנון, משרד הפנים מנהל התכנון, משרד הפנים מינהל מקרקעי ישראל ייעוץ סביבתי מטעם רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע הקרן הקיימת לישראל הקרן הקיימת לישראל אגף התקציבים, משרד האוצר אגף התקציבים, משרד האוצר רשות התכנון, משרד החקלאות רשות התכנון, משרד החקלאות ולקחש"פ ולקחש"פ ייעוץ כלכלי הקרן לסביבה ירוקה ראש עירית רעננה ראש מועצה אזורית חוף הכרמל יועץ מטעם משרד לאיכות הסביבה מתכנן תכנית מרקמית "בקעת הנדיב" אוניברסיטה העברית אוניברסיטת בן גוריון הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון ייעוץ משפטי נשיא מכללת תל-חי, אוניברסיטת חיפה הקרן הקיימת לישראל זאולוגיה, אוניברסיטת תל אביב
חברי ועדת העבודה
יואב שגיא - יו"ר נורית דריאנגל דן פרי יובל פלד הלל זוסמן מנחם זלוצקי ישעיהו בראור איתמר בן דוד צביקה מינץ רענן בורל עמנואל קאופשטיין שי יפתח יורם פורת רן חקלאי פרופ' ארזה צ'רצמן פרופ' מוטי שכטר פרופ' תמר דיין	ד.ש.א, החברה להגנת הטבע ד.ש.א, החברה להגנת הטבע נציג הקרנות רשות הטבע והגנים רשות הטבע והגנים המשרד לאיכות הסביבה המשרד לאיכות הסביבה מנהל התכנון, משרד הפנים ייעוץ סביבתי מטעם רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע הקרן הקיימת לישראל אגף התקציבים, משרד האוצר רשות התכנון, משרד החקלאות ייעוץ כלכלי הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון נשיא מכללת תל-חי, אוניברסיטת חיפה זאולוגיה, אוניברסיטת תל אביב
צוות התכנון
ראש צוות העבודה ריכוז העבודה צוות פיזי צוות כלכלי יועצים תחומיים	פרופ' אליהו שטרן אדר' נינה רבינוביץ גיאוג' חגית נעלי יוסף אדר' רפי לרמן - ראש הצוות גיאוג' גדעון לרמן פרופ' עזרא סדן - ראש הצוות גב' רות לובנטל עו"ד יחזקאל לוי- ייעוץ משפטי גב' עמליה רימלט - חברה ושיתוף ציבור דר' רון פרומקין - אקולוגיה וסביבה דר' תמר אחירון-פרומקין - אקולוגיה וסביבה דר' אדר' גיל הר-גיל - נוף וחזות
1. רקע ומטרה
במהלך שנות ה-90 מדינת ישראל אופיינה בדפוסי הפיתוח מן המהירים שהיו מאז קום המדינה. גל העלייה המסיבי של שנות ה- 90 דרש פיתוח מוגבר לצורכי דיור, ואילו הצמיחה המחודשת של המשק יצרה דרישות וציפיות בתחום הבניה שלא למגורים. הביקוש הנדל"ני הגדול פרץ מגבלות חוקיות בתחום הפשרת הקרקעות ויצר לחצי פיתוח רבי-עצמה. התוצאות התכנוניות והמעשיות של פיתוח מואץ גרמו לדאגה גוברת בקרב מתכננים וגופים ציבוריים שונים. כבר בתחילת שנות ה-90 הוקם במסגרת החברה להגנת הטבע צוות חשיבה רב תחומי (דש"א - דמותה של הארץ) הפועל לגיבוש עקרונות לשמירה על השטחים הפתוחים. המשרד לאיכות הסביבה יחד עם הגופים הירוקים, יזם עבודה שמטרתה הכנת מפת רגישות וערכיות השטחים הפתוחים הכוללת חלוקה של הארץ ליחידות נוף ודירוג הרגישות הסביבתית של כל אחת מיחידות הנוף. בעיית אובדן שטחים פתוחים בגין פיתוח זוחל והשלכותיו נכנסה לסדר היום הלאומי. מערך התכנון הלאומי של העשור האחרון הכולל את תכנית המתאר הארצית החדשה, תמ"א 35, ומספר תכניות קודמות - תמ"א 31 ותכנית האב לישראל 2020, התייחסו לסוגיית השטחים הפתוחים והביעו בצורות שונות את הצורך בשימורם. בתמ"א 35 הצורך קיבל ביטוי, בין השאר, בהגדרת ותיחום מרקמים מוטי שימור, בתמ"א 31 נקבעו תחומי השפעה עירוניים עם הבחנה בין ליבה ושוליים ובתכנית האב לישראל 2020 חולקה המדינה למרחבים מעויירים ולמרחבי ביניים ופריפריה ירוקה. השניים האחרונים כוללים את השטחים הפתוחים. מאמץ נוסף להבטחת שימורם של השטחים הפתוחים נעשה על פי החלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה ומנהל התכנון כמענה ליוזמה של צוות דש"א עם הזמנת מסמך מדיניות בנושא. השלב ראשון כלל סקר מקיף של שטחים פתוחים אולם שלב עיצוב המדיניות לא בוצע. לאחרונה חברו יחד צוות דשא של החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, המשרד לאיכות הסביבה, הקרן הקיימת לישראל, מינהל התכנון במשרד הפנים, משרד החקלאות ומשרד האוצר במטרה לחדש את הטיפול בשימור ובניהול מושכלים של השטחים הפתוחים. המטרה היא להציע כלים ואמצעים לשמירה על השטחים הפתוחים והשימוש בהם בדרך שתספק את צורכי האוכלוסייה ותבטיח שמירה על ערכי הטבע, הנוף, תפקודי הסביבה והמורשת. בעבודה זו זכה צוות בראשותו של פרופ' אליהו שטרן (חברת סביבותכנון בע"מ) המנהל את הפרויקט. המסמך הנוכחי מציג את תקציר העבודה שבוצעה. בנוסף לתקציר מצורפים שלושה מסמכים משלימים (אותם ניתן להוריד בנפרד): 1. שני דו"חות הביניים המלאים של הפרויקט, 2. הדו"ח המסכם הכולל תיקי כלי, עקרונות פעולה והמלצות לשמירה על שטחים פתוחים.
2. גישת העבודה
מסמך המדיניות והכלים מתייחס אל כלל השטחים הפתוחים בישראל על פי הגדרתם הבאה: שטחים פתוחים הם כל השטחים הבלתי מבונים ואלה שאין עליהם תכנית בינוי מפורטת ומאושרת הגישה להכנת מסמך המדיניות היא מוטית מענה לצורכי הציבור ברמת הפרט וברמת הקולקטיב וזאת תוך שמירה על מדיניות סביבתית בת-קיימא גם בהיבטים הפיסיים וגם בהיבטים האנושיים. צרכים אלה כוללים למעשה את כל התפקודים של השטחים הפתוחים, לרבות: שימור ערכי טבע, חזות ונוף, צרכי השימור של אתרי מורשת, הבטחת תפקודי סביבה וכן מענים פרטניים (למשל, כאלה הנדרשים לצרכני נופש, חוויות רגשיות, וכיו"ב). מתוך ראייה זו הוערכו הפרמטרים של מרחבי הביקוש לכל אחד מתפקודי השטח הפתוח. בניסוח מדיניות השמירה על השטחים הפתוחים בהקשר לערכי טבע, ערכי מורשת ובמידה מסוימת גם ערכי נוף התבקשה זהירות על מנת להבטיח ישימות פוליטית-חברתית פרי אימוץ מירבי של עקרונות המדיניות על ידי קבוצות אוכלוסייה שונות ורבות ככל האפשר. כמו כן, התחייב סל אמצעים המתייחס, באמצעים חינוכיים, לספקטרום הערכי והנורמטיבי בחברה הישראלית.
3. שיטת העבודה ומהלכה
העבודה כוללת ארבעה שלבים עיקריים כמפורט להלן. מרכיבי השלבים ומהלך העבודה מוצגים באיור 1 שלב א - הגדרת היקפים וייחוס. זהו שלב שמטרתו להגדיר את המרחבים הגיאוגרפיים אליהם יתייחסו האמצעים השונים לשמירת השטחים הפתוחים ולהגדיר את פלחי האוכלוסייה להם יש לייחס את הביקושים לתפקודים השונים. איור 1: מהלך העבודה ושלביה. שלב ב - הגדרת צרכים, תועלות וניתוח אמצעים קיימים, לרבות תיאור תמונת המצב והתהליכים (הספונטניים והמוכוונים) העוברים על כל אחד מתפקודי השטחים הפתוחים. שלב ג - הגדרת מדיניות כללית וקווי פעולה. שלב זה כלל הן סדנא ציבורית והן סדנאות פנימיות. הציבור היה שותף בשלב זה להגדרת קווי המדיניות. שלב ד - הגדרת אמצעים וכלים פרטניים המתמיינים לשתי רמות: (1) רמת המצע (עקרונות פעולה והמלצות), ו-(2) רמת היישום (תיקי כלי). מכלול האמצעים מהם נבחרו/נבנו הכלים המוצעים במסמך מדיניות וכלים לשמירה על שטחים פתוחים התבסס על מספר מקורות: א. סקר ספרות וניסיון מצטבר בעולם, ב. סדנאות ציבוריות - סדנא מקצועית של אנשי מקצוע ובעלי עניין, ג. צוות התכנון- חוות דעת מקצועיות של יועצי התכנית וחברי צוות התכנון, ד. ועדת עבודה - הצעות והמלצות חברי ועדת עבודה. תהליך הגדרת הכלים, מיונם ובחירתם נעה במספר שלבים כמוצג בנספח לתקציר הנוכחי.
4. היקף, פרישה ותהליכי "כרסום"
השטחים הפתוחים מהווים כ- 94% (20,361,250 דונם) מכלל השטח היבשתי של ישראל. השטח הבנוי מהווה כ- 6% (1,309,750 דונם). כיוון שהנגב מהווה כמעט 66% מכלל השטח היבשתי ורק 2% משטחו בנויים, הוא משפיע על השיעור הכלל ארצי של השטח הבנוי. ללא הנגב מגיע כלל השטח הבנוי לכדי 13.8% מסך השטח היבשתי. השטחים הפתוחים כוללים שטחים חקלאיים, שמורות טבע וגנים לאומיים, יערות למיניהם, ו"שטחים פתוחים אחרים". היקף השטחים החקלאיים הוא כ- 5.6 מיליון דונם (כ- 26% מכלל השטח היבשתי) והיקף שמורות הטבע, הגנים הלאומיים והיערות (על פי תמ"א 8) הוא מעט גבוה יותר ועומד על 5.75 מיליון דונם ( כ- 27%). מרבית השטחים הפתוחים "האחרים" הם שטחים המוגדרים בתמ"א 31 כ"שטח משאבי טבע" ורובם הם שטחי בור מסוגים שונים. כיוון שהיקף השטחים החקלאיים בנגב הוא קטן יחסית, מרבית השטחים הפתוחים ה"אחרים" הם למעשה שטחים הנכללים בקטגוריית "משאבי הטבע". חלקים גדולים בנגב של השטחים הפתוחים "האחרים" משמשים בפועל כשטחי אש ואימונים. החלוקה הגיאוגרפית, לפי מחוזות, של התפלגות השטחים הפתוחים והבנויים מצביעה על פער בולט בין שיעור השטח הבנוי במחוז תל אביב (68.2% מכלל שטח המחוז), לשיעורו המקביל במחוז הדרום (2%). אולם, מבחינת היקף השטח בדונם, השטח הבנוי במחוז הדרום הוא יותר מכפליים של השטח הבנוי במחוז תל אביב, בעיקר בשל השטחים הגדולים לכרייה וחציבה בדרום. היקף השטח הבנוי הגדול ביותר הוא במחוז הצפון, בעיקר בשל ההיקף הנרחב של בניה כפרית ושיעורו גדול מ- 23% מסך השטח הבנוי בארץ. חרף העובדה ששיעורי השטחים הפתוחים מסך שטחי המחוזות נעים בין 98% במחוז הדרום לבין 31.8% במחוז תל אביב, השיעור הכלל ארצי הוא עדיין גבוה (94.0%). יחד עם זאת ניכרת מצוקה של מחסור בשטחים פתוחים ואחת הסיבות העיקריות לכך היא חוסר רציפותם המרחבית הנוצר בשל ה"כרסום" המתמשך בהם. תהליך הכרסום בשטחים הפתוחים מוגדר כתהליך שינוי יעוד הקרקע החקלאית ושטחים פתוחים אחרים ליעודים שונים של בינוי ופיתוח פיזי. תהליך שינוי היעוד ידוע גם כתהליך הפשרת הקרקע החקלאית והשטחים הפתוחים. בעשור האחרון הפשירו הועדות המוסמכות שטח בהיקף של כ- 642,000 דונם, מהם כ- 40% (למעלה מ- 255,000 דונם) בתקופה 2000-1997. עיקר ההפשרות היו במחוזות המרכז והצפון. כמחצית מכלל השטחים שהופשרו נועדו לבינוי ופיתוח ומחציתם האחרת לשימושים פתוחים. שיעורים גבוהים במיוחד למטרות בינוי ופיתוח היו במחוזות תל אביב (75.3% מכלל השטחים ששונה ייעודם במחוז) והצפון (71.4% מכלל השטחים ששונה ייעודם במחוז). במחוז ירושלים ניכר שיעור גבוה במיוחד (כ- 88%) של שינוי יעוד משימוש חקלאי לשימושים פתוחים אחרים.
5. תפקודים ותחומי ייחוס למדיניות
המדיניות והכלים לשמירת השטחים הפתוחים נועדו להבטיח את המשך תפקודיהם. תפקודים אלה כוללים את צורכי האוכלוסייה (צרכי קיום ופיתוח, צרכי פנאי ורווחה), את שירותי המערכת הסביבתית (היבטים אקולוגיים וטבע) כן תפקודי נוף וחזות. התפקודים הנוגעים לצורכי האוכלוסייה הם אלה המשפיעים על כל התפקודים האחרים. צרכים אלה כשלעצמם מניעים מספר רב של תהליכים ומגמות, ואלה מניעים תהליכים נוספים הקשורים לתפקודים האחרים של השטחים הפתוחים. למכלול התהליכים והמגמות ישנן השלכות הנוגעות להיקף, לרצף, ולאיכויות השונות (למשל, האקולוגיות והחזותיות) של השטחים הפתוחים. התהליכים עצמם מתרחשים בשלושה מרחבי ייחוס המהווים תחומים אליהם מתייחסת המדיניות המוצעת בעבודה הנוכחית (פירוט מוצג באיור 2). מרחב הייחוס הראשון קשור לתהליכים הפוגעים בנוף הארץ והוא כולל שינויים ציריים (לאורך קווי ממשק בין שימושי קרקע שונים ולאורך צירי תשתיות) ושינויים ברמה המרחבית (למשל, פגיעה נופית על פני שטח נרחב כתוצאה של היעלמות מרכיבי נוף, בינוי נרחב, וכיוצא בזה). מרחב הייחוס השני מתייחס לכל התהליכים (והשלכותיהם) המתרחשים משני צידי "קו התפר" שבין השטחים הפתוחים לשטחים הבנויים. בכלל זה התחום עוסק בתופעות של התפתחות עזובה בשטחים הפתוחים, כרסום בשטחים חקלאיים וכרסום בשטחים פתוחים אחרים כתוצאה של גלישה עירונית ואחרת למרחב הפתוח הסמוך. איור 2: סיכום אינטגרטיבי להדגמת הקשר בין תפקודי השטחים הפתוחים לבין תחומי הייחוס למדיניות השמירה עליהם. מרחב הייחוס השלישי עוסק בתהליכי כרסום המתרחשים בתוך המרחב הפתוח ובכלל זה כל הקשור לפיתוח ובינוי נקודתי (בהתרחבות ישובים קיימים, בפיתוח אזורי תעסוקה, בפיתוח אזורי מסחר, בינוי באזורי זיכיון, וכיוצא בזה), ההתיישבות הספונטנית - הן של המגזר היהודי והן של מגזרים אחרים (למשל, הקמת ישובים ו/או מאחזים חדשים, התיישבות בודדים, וכיוצא בזה), וכל הקשור לבינוי בתוך שטחי אש שלצבא יש חזקה עליהם. חלוקה זו לתחומי ייחוס משמשת בסיס להגדרת מדיניות וכלים לשמירה על השטחים הפתוחים. סיכום גרפי של תחומי הייחוס מוצג באיור 3 שלהלן. איור 3: תחומי הייחוס למדיניות השמירה על שטחים פתוחים.
6. מטרות השמירה על השטחים הפתוחים
לגבי כל אחד מתפקודי השטחים הפתוחים הוגדרו המגמות והתהליכים והוערכו ההשלכות של מגמות אלה. ההשלכות שימשו בסיס להגדרת המטרות לשמירה על השטחים הפתוחים. קווי הפעולה להשגת מטרות אלה מכונים בשם "עקרונות מדיניות" והם מוצגים בהמשך. בהתאם נוסחה מטרת על וארבע מטרות משנה כדלקמן. מטרת על - שמירה מיטבית על ההיקף, הפרישה, הרצף ומכלול תפקודי הסביבה של השטחים הפתוחים בישראל ובכללם מענה לצורכי האוכלוסייה הקיימת והעתידית, ותפקוד המערכת האקולוגית. מטרות משנה כלליות שימור הטבע בישראל תוך ייצוג מגוון המערכות האקולוגיות המצויות ושמירה על רציפותן. שימור המראה והמורשת המאפיינים ו/או המייחדים את חבלי הארץ השונים וניהולם כמשאב חזותי ערכי. הבטחת מצאי מגוון של שטחים פתוחים בהתאם לגידול ואפיון צרכי האוכלוסייה. יצירת הכרה ציבורית בחשיבות מערכת השטחים הפתוחים לאיכות החיים של תושבי המדינה ומעורבותם בשמירה עליהם. מטרת העל מתייחסת לנושא השטח הפתוח בכללותו ומנסה לאגד בתוכה את כל ההיבטים התפקודיים של המרחב הפתוח. שלוש מטרות המשנה הראשונות מפרטות את מטרת העל לתחומים העיקריים של סביבה וטבע, נוף וחזות וצורכי האוכלוסייה. השגת המטרות שהוגדרו בתחומים אלה תבטיח את תפקודו התקין של השטח הפתוח ושמירתו לדורות הבאים. למטרת המשנה הרביעית יש למעשה, השפעה על שלוש המטרות הראשונות. ללא הפנמת חשיבות השמירה על שטח פתוח בכל היבטיו בקרב הציבור הרחב, לא ניתן יהיה להגיע לרמה המיוחלת של שמירת וטיפוח השטחים הפתוחים. מנגנוני הבקרה והשמירה על השטח הפתוח הנקבעים ו"מונחתים" רק "מלמעלה", ללא הגברת מודעות ותמיכה ציבורית רחבה, יובילו, במקרה הטוב, להישגים מוגבלים בשמירה על השטח הפתוח.
7. עקרונות מדיניות
לצורך השגת המטרות, הוגדרו כאמור, עקרונות מדיניות כללית. מדיניות זו נוגעת ומכסה את כל אחד מתחומי הייחוס שהוגדרו לעיל. באופן פרטני יותר, המדיניות אמורה לטפל בהשלכות של התהליכים השונים המתרחשים בשטחים הפתוחים וסביבתם. בנוסף, המדיניות אמורה להתחשב במערך הביקושים לשטחים הפתוחים על מנת שהיא תהיה ברת השגה. הגדרת המדיניות נסמכה על פורום ציבורי של בעלי עניין ומקצוע, דיונים, סיעור מוחות ואינטגרציה בצוות העבודה. המהלך המתודי להגדרת המדיניות מוצג באיור 4. תוצאות הפורום הציבורי והמארג הכללי המוצע של עקרונות המדיניות כפי שנקבע לאחר מכן על ידי הצוות, מוצגים באיור 5. המארג מציג עקרונות מול מטרות. ישנם עקרונות העונים על מספר מטרות בעת ובעונה אחת ואחרים העונים על מטרה אחת בלבד. מבין העקרונות העונים על מספר מטרות קיימת השפעה של מטרה אחת על מספר מטרות, כך למשל, העקרון המתייחס להקטנת היקף השינוי החוקי של ייעודי הקרקע הפתוחים למטרות בינוי עונה על מטרה הרואה חשיבות בשימור השטח הפתוח מתוך רצון לענות על צרכי האוכלוסייה, ובשעה שצורכי האוכלוסייה בנושא יקבלו מענה, תתאפשר השגת שימור נוף וחזות ושימור טבע וסביבה. מארג העקרונות מצביע על הדומיננטיות של העקרונות השונים בכל אחת מהמטרות ועל ההשפעה הקיימת בין העקרונות ובין המטרות. לכך יש חשיבות בכך שכלי נתון עשוי לשרת יותר מעקרון מדיניות אחד ובכך גם יענה על מספר מטרות. איור 4: המהלך המתודי להגדרת מדיניות כללית. איור 5: מארג המטרות ועקרונות המדיניות לשמירת השטחים הפתוחים.
8. כלים, עקרונות פעולה והמלצות
הכלים המוצעים (ראה רשימה להלן) נחלקים, כאמור, לשני סוגים: א. תיקי כלי המהווים אמצעי לביצוע בפועל בטווח קצר ו/או בינוני ו - ב. עקרונות פעולה הכוללים המלצות להפעלה בטווח הארוך והעקרוני. תיקי הכלי כוללים רקע ומטרה, תיאור של מרכיבי הכלי, הגדרות מפורטות הכוללות נוסחי נהלים ונוסחי חקיקה כמתבקש בכל כלי, וכן פירוט של דרכי פעולה מומלצות. מכלול הכלים המוצעים לשמירת השטחים הפתוחים שם כלי סוג הכלי כלים בתחום הכלכלי אמצעי הרתעה פיסקלי מפני הזנחת שט"פ תיק כלי תימרוץ מתוקצב לתחזוקת שט"פ ראוי לעיבוד ו/או שימור אקולוגי פעיל תיק כלי סיוע פיסקלי לתימרוץ מתוקצב תיק כלי הליך הקצאת שט"פ לבינוי תשתיות ומבנים ציבוריים תיק כלי מינוי מינהלת-וועדה בינמשרדית-ציבורית לטיפול בכינון והפעלה של סל האמצעים הכלכליים תיק כלי התייחסות לשטח פתוח המנוהל על ידי ממ"י כאל מקור שירותים של "מוצר ציבורי" עקרונות פעולה והמלצות כלים בתחום המינהלי-תכנוני מסמך מנחה למערך השטחים הפתוחים תיק כלי תסקיר השפעה נופי תיק כלי תכניות קצה תיק כלי אמנה סביבתית ותכניות אב יישוביות לאיכות סביבה ופנאי תיק כלי מעברים לבעלי חיים תיק כלי שיפור עבודת הולקחש"פ תיק כלי בדיקה מוקדמת לתכנון יוזם על שטחים פתוחים תיק כלי חוק הצהרתי לשמירת השטחים הפתוחים תיק כלי הסדרי פיצויים במסגרת ניוד זכויות תיק כלי מיסוי רב-רשותי (כמדיניות מינהל התכנון) עקרונות פעולה והמלצות בחינת הפוטנציאל לתכנון ביוספרי עקרונות פעולה והמלצות קידום הטמעת הכלים עקרונות פעולה והמלצות כלים כלים בתחום המחקר והפיתוח מערך מידע וניטור אקולוגי בשטחים הפתוחים עקרונות פעולה והמלצות שיקום וטיפוח אקולוגי של שט"פ באמצעות צמחייה מקומית עקרונות פעולה והמלצות כלים בתחום החברתי-חינוכי שיתוף הציבור בתכנון עקרונות פעולה והמלצות חיזוק לובי ירוק בממסד הפוליטי עקרונות פעולה והמלצות תמיכה בקבוצות תושבים מקומיות לשמירה על שט"פ עקרונות פעולה והמלצות פיתוח תכניות לימוד והסברה עקרונות פעולה והמלצות מסע פרסום ארצי לשמירה על שטחים פתוחים עקרונות פעולה והמלצות דרכי הפעולה כוללות את הגורמים המעורבים בהפעלת הכלי (גורם יוזם, גורם מפעיל וגורם מאשר/מחליט), פירוט הפעולות הנדרשות, ומקורות מימון אפשריים (היכן שרלבנטי). הכלים מתייחסים לארבעה תחומים עיקריים: 1. התחום הכלכלי, 2. התחום המינהלי-תכנוני, 3. תחום המחקר והפיתוח, ו- 4. התחום החברתי-חינוכי. בכלל זה יש לציין כי בתחום המנהלי נכלל כלי-על שנועד לקדם את כלל תהליך הטמעת הכלים.